פסק-דין בתיק ת"א 2763-02-09

א.         רקע כללי:

1.                  בין התובע לבין נתבע 1 (להלן - הנתבע), נוצרה היכרות על רקע עסקי. התובע הינו איש עסקים בעל נכסים אשר ביקש להשקיע כספים בניירות ערך, והנתבע, יליד ארה"ב שעלה ארצה בשנת 2001, עסק בהשקעות ובגיוס כספים בשוקי ההון באירופה ובארה"ב, לרבות לדבריו כנציג של חברה זרה שעסקה בכך (להלן - חברת גלילאו).

2.                  בין התובע לבין הנתבע נקשרו עסקאות שונות. בין השאר ניהל הנתבע, בעבור התובע, תיק השקעות (להלן - תיק ההשקעות); וזאת דרך חשבונות בנק של התובע, בהם ניתנה לנתבע הרשות לפעול כראות עיניו, אם כי מבלי שיוכל למשוך כספים.

3.                  ואולם, ההשקעות בתיק ההשקעות לא עלו יפה ולא הניבו את התשואות הגבוהות אותן התיימר הנתבע להשיג בעבור התובע. בנסיבות אלה, וכאשר הנתבע ביקש להמשיך ולהשקיע כספים בעבור התובע, הסכים התובע להמשיך את שיתוף הפעולה ביניהם רק בכפוף לחתימה על " חוזה להבטחת החזר כספי השקעות" (להלן - החוזה) במסגרתו התחייב הנתבע להשיב לתובע, בתום תקופה של עד שנה ממועד חתימת החוזה (להלן - תקופת השנה), סכום כסף מינימאלי עם בטוחות לתשלומו, לרבות של נתבעת 2, אשתו של הנתבע (להלן - הנתבעת).

4.                  ביום 12.8.04 נחתם החוזה על ידי התובע והנתבעים. על פי האמור בפתיח לחוזה, ביום 21.4.04 (בחוזה נרשם בטעות יום 21.4.05) הפקיד התובע סך של 250,000$ בחשבון מט"ח בבנק לאומי לישראל ואיפשר לנתבע גישה לחשבון זה לצורך רכישת ניירות ערך בבורסות שונות. לאחר מכן, ולאחר שהתובע משך סכום של כ-100,000$ מהחשבון האמור, ביום 30.4.04 העביר התובע לחשבון בחו"ל סכום נוסף של 50,000$, שגם בו איפשר לנתבע גישה לצורך רכישת ניירות ערך כאמור.

5.                  בחוזה נקבע, כי התובע ישלים את סכום הכסף, שבחשבונותיו הנ"ל, עד לסך של 250,000$ (להלן - סכום ההשקעה הראשוני). הנתבע, מצידו, יהא רשאי להשקיע את הכספים כראות עיניו, על פי שיקול דעתו, ובלבד שבתום תקופת השנה ישיב לתובע סך של 262,500$ לפחות.

6.                  וכך נקבעו הדברים בסעיף 3(א) לחוזה:

דורון ימשיך להשקיע עבור לרנר את הסכום המושקע... כל זאת למשך 12 (שנים עשר) חודש ממועד חתימת חוזה זה... באפיקי השקעה, לפי שיקול דעתו של דורון, ובלבד שבתום תקופת ההסכם מתחייב דורון להעביר ללרנר לכל הפחות סך נטו של 262,500$ (מאתיים שישים ושניים אלף וחמש מאות דולר ארה"ב), המהווה תשואה של 5% (חמישה אחוזים) על סכום תיק ההשקעות (להלן "ההחזר המינימלי").

7.                  בחוזה נקבעו תניות באשר לאפשרויות לסיום מוקדם של החוזה. כמו כן נקבע, בסעיף 3(ג) לחוזה, כי היה ופירות ההשקעה יעלו על 5% מסכום תיק ההשקעות, הרי שהתובע יהא זכאי רק ל-82% מעודף הפירות ואילו הנתבע לעמלה בשיעור של 18% מהם.

8.                  בסעיף 5 לחוזה נקבע, כי ככל שהנתבע לא ישלם לתובע את ההחזר המינימאלי במועד שנקבע, הוא יהיה חייב לשלמו, בתוספת ריבית דריבית גבוהה, כלהלן:

כל סכום שלא ישולם ע"י דורון במועדו, כמתבקש מהאמור בסעיף 3 לעיל, יחייב את דורון לשלמו כשהוא צמוד לשער היציג של דולר ארה"ב, הגבוה ביותר שיתפרסם ויהיה ידוע החל מתום תקופת ההסכם ועד לתשלום בפועל ובתוספת ריבית בשיעור 11% (אחד עשר אחוז) לשנה, אשר תצטרף לקרן אחת ל-3 חודשים (להלן: "ריבית הפיגורים").

9.                  להבטחת קיום התחייבויות הנתבע לפי החוזה העמידו שני הנתבעים בטוחות, שתוארו בסעיף 6 לחוזה ואילך כלהלן:

(א)        שטר חוב על סך 262,500$, ללא זמן פירעון, בחתימת ידו של הנתבע, אשר יופקד בידי ב"כ התובע עם הוראה בלתי חוזרת להעבירו, במידת הצורך, לידי התובע על מנת שיפעל לגבות באמצעותו את הסכומים המגיעים לו (להלן - שטר החוב).

(ב)        משכנתאות מדרגה שנייה על סך 262,500$ על שני בתים, בהם היו הנתבעים בעלי זכויות בעלות או זכויות דומות לכך, האחד בהרצליה פיתוח והשני בבאר-שבע (להלן - הבית בהרצליה פיתוח והבית בבאר-שבע, בהתאמה).

(ג)         הסכמה של הנתבעת למימוש הבטוחות בהתאם לתנאים שנקבעו בחוזה, וכן ערבות של הנתבעת לחובות הנתבע לפי החוזה - ככל ועד כמה שחובות אלה ייגבו מהבית בהרצליה פיתוח והבית בבאר-שבע. הנתבעת הצהירה, בסעיף 9(ג) לחוזה, כי " בכל מקרה היא איננה ולא תטען להיותה 'ערב יחיד' ו/או 'ערב מוגן' כהגדרתם בחוקי הערבות".

10.              בתום תקופת השנה לא עמד הנתבע ביעדים שנקבעו בחוזה. לא זו בלבד שתיק ההשקעות לא הניב רווח כלשהו, אלא שאף הצטברו בו הפסדים כבדים. הנתבע פנה אפוא לתובע, לקראת תום תקופת השנה, וביקש ממנו ארכות והזדמנויות נוספות.

11.              בין הצדדים הוסכמו ארכות שונות, כפי שעוד יפורט להלן, שבמסגרתן התובע אף העביר לתיק ההשקעות, בהמשך הדברים, סכומי כסף נוספים, בסך של 16,300$ ובסך של 50,000$ (להלן - הסכומים הנוספים). ואולם, בסופו של יום, כל שהוחזר לידי התובע, בשנת 2008, הוא סך  של 117,600$ (להלן - הסכום שהוחזר).

12.              מכאן התובענה דנא, בה תובע התובע את תשלום ההחזר המינימאלי, כמו גם את החזר הסכומים הנוספים, והכל בתוספת ריבית הפיגורים לפי סעיף 5 לחוזה; וזאת הן מכוח שטר החוב והן מכוח הוראות החוזה.

ב.         עיקר ראיות התובע וטיעוניו: